שמואל נ' לאפייט - (זיניוק ושות') בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני ערעורו של המערער על החלטתה מיום 29.11.11 של כב' הרשמת ורדה שוורץ בתיק 25860-10-11 לפיה בוטל צו העיקול הזמני שהוטל כנגד המשיבים, במעמד צד אחד, בהחלטה מיום 18.10.11.

2.בדיון בפני הרשמת הסכים ב"כ המערער כי יש מקום לבטל את העיקול כנגד המשיבות 3 ו-5, טלי רול ואיריס רול, אכן הערעור מתייחס רק למשיבות לאפייט בע"מ, ארז רול ורן רול אשר הרשמת החליטה לבטל את צו העיקול כנגדם.

3.המשיבים לא הגישו עיקרי טיעון וסיכום טענות, כפי שהוריתי בהחלטה מיום 8.12.11.

תקנה 446 (ד') לתקנות סד"א קובעת כי בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעון דינו כבעל דין שלא התייצב לדיון, זולת אם הורה ביהמ"ש הוראה אחרת.

תקנה 448 (ג) חוזרת למעשה על הקביעה שבתקנה הנ"ל.

תקנה 157 (2) דנה במקרה בו התייצב התובע (לענייננו מערער) ולא התייצב הנתבע (לענייננו המשיבים).

למרות העדר עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב של המשיבים, מצאתי לדון בערעור לגופו.

4.לטעמי יש להפריד בין משיבה 1 למשיבים 2 ו-3.

באשר למשיבים 2 ו-3 קבעה הרשמת הנכבדה כי יש לבטל העיקול כנגדם גם מהטעם שלא הוכח יסוד ההכבדה בביצועו של פסק הדין לכשינתן כנגדם וכי רק כנגד המשיבה 1 הניח המערער תשתית עובדתית לביסוס החשש להכבדה.

5.הלכה פסוקה כי על מבקש העיקול להראות הכבדה כנגד כל אחד מהנתבעים כנגדם מבוקש העיקול.

תקנה 374 קובעת כי עיקול זמני יוטל אם שוכנע ביהמ"ש על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע ספק הדין.

יסוד ההכבדה נלמד מכלל הנסיבות של המקרה ואולם על המערער להרים את נטל ההכבדה, במידה הנדרשת עפ"י התקנה.

6.עיינתי בבקשה להטלת עיקול זמני ובתצהיר שצורף לו וכל שנטען לעניין ההכבדה כוון רק למשיבה 1, ראה למשל סעיף 8 לתצהיר.

משיב 2 נזכר באופן סתמי בסעיף 10 לתצהיר מבלי שהובהר במה הסתבך אישית בניגוד למשיבה 1, גם אם הוא מנהל ובעל שליטה בה.

לגבי משיב 3, אין כל התייחסות שהיא.

אשר על כן נדחה הערעור בהתייחס למשיבים 2, 3 והעיקול שהוטל לגביהם מבוטל וכן מבוטלת החלטתי על עיכוב ביצוע החלטת הביטול לגבי משיבים אלו.

7.באשר למשיבה 1, מצאתי שיש לקבל את הערעור ולהשאיר את העיקול בעינו.

עפ"י תקנה 362 על מבקש העיקול הזמני לשכנע בראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

מהחלטה של הרשמת עולה כי הצדדים הציגו בפניה גרסאות שונות ותחשיבים סותרים אלו את אלו עד כי לא ניתן להגיע לחקר האמת, ואכן זו אף התרשמותי מעיון בתצהירים ובפרוטוקול הדיון. בשלב זה אין צורך לקבוע ממצאים סופיים ודי בראיות לכאורה.